יום ראשון, 26 באפריל 2009

שקשוקה.



לכבוד יום העצמאות, היה מתבקש לפרסם פוסט בשר עסיסי, אבל לצערי התחתנתי עם חובב עוף. ולא רק שהוא חובב עוף, הוא גם שומר 6 שעות, ולחכות יומיים בין הבשר לקפה, זה לא בדיוק הכוס תה (עם חלב) שלי.
אז החלטנו לתקוף את הישראליות מכיוון קצת אחר – שקשוקה.



הרבה יותר משביעה מסתם חביתה, אין סוף לגיוונים האפשריים, הצבעוניות שלה תשמח לבב כל אנוש וכשהיא מגיעה עם לחם טוב- היא גם מאכל מאוד מנחם. ולמען האמת, בימות הקיץ החמים בהם המוח שלנו הופך לשקשוקה, באמת אי אפשר לדרוש יותר- לא מהאוכל ולא מהבשלן.

רואים? שכבות-שכבות מסודרות להן ללא הפרעה. כשנכסה את המחבת הן כבר יימצאו להן את הדרך להתערבב ביניהן, ולמען האמת הן יעשו את זה באופן מוצלח ומפתיע יותר ממה שנוכל אנחנו לעולל להן עם כף. אז זכרו- לא להתערב.

טיפ נוסף קשור להנחת הביצים - אפשר כמובן לשפוך אותן מעל בזהירות. אפשר גם לא בזהירות, לא קורה כלום אם הביצה נשברת. אבל שקשוקה ראויה לשמה היא כזאת שבה החלבון גרוש לגמרי, והחלמון הוא בדיוק על השניה. אם מוכנים להשקיע בשביל נקודת האל-חזור הזאת, אפשר להפריד את הביצים. החלמונים שדורשים מעט יותר זמן- נפנה להם בור קטן בתערובת, ונגליש את החלמון בזהירות. את החלמונים נוסיף חצי דקה אח"כ.

__________
מתכון בסיס לשני סועדים שהוגדר ע"י מתן בתור "השקשוקה הכי טעימה". וממנו זאת באמת מחמאה:

1 בצל בינוני פרוס
5 שיני שום קלופות (הדרך הכי טובה היא לתת מכה הגונה עם בסיס כף היד) ופרוסות
2 עגבניות פרוסות
2 ביצים

1. נותנים לשמן רגע להתחמם ומאדים את הבצל.
2. מסדרים את העגבניות מעל , מכסים את המחבת ומחכים.
3. בינתיים חורצים בכל שן שום מספר חריצים, ומסדרים את השום כשהחריצים כלפי מטה. שוב מכסים ומניחים. אם אוהבים את הטעם- ניתן להוסיף מלח גס, זה ישחרר נוזלים ויעזור באידוי.
4. אחרי רבע שעה אידוי זה הזמן לתוספות (בהמשך) ולביצים (עליהן כבד דיברנו).
5. מתבלים כמו שאוהבים - מלח, פלפל שחור גרוס, פפריקה, אפילו זעתר אם אתם בקטע.
6. זהו. מחכים עם האש מונמכת ומחבת מכוסה. כשהחלמון קרוש ויציב, זה מוכן.


זה מתכון בסיס. מומלץ לנסות אותו ככתבו וכלשונו לפחות פעם אחת.


תוספות מומלצות - פטרוזליה / כוסברה; גבינת טוב טעם (לא ייאמן מה שהבישול עושה לגבינה היבשושית הזאת) או ריקוטה; זיתים ירוקים או שחורים; גמבה וככל העולה על רוחכם ויש במקרר.
אפשר כמובן גם לשחק עם הבסיס - לשקשוקה יותר עסיסית אפשר בצל קצוץ ועגבניות חתוכות לקוביות, מי שבשבילו שקשוקה בלי רוטב לניגוב איננה שקשוקה מוזמן להוסיף רוטב ומים בכמות שווה. לא משנה מה החלטתם להוסיף - כלל הבסיס נשאר. מוסיפים למחבת וזהו. לא מערבבים ולא מאיצים.

ספרו לנו מה ניסיתם ומה אהבתם. אנחנו מבטיחים לנסות הצעות מוצלחות.

יום שישי, 17 באפריל 2009

לחם שום


"למה אלישע כבר לא כותב?"
האמת, אני לא יודעת. הוא ממשיך לבשל ולאפות אוכל מעולה, הוא ממשיך לצלם, אבל לכתוב הוא קצת מתעצל. אז ננסה הפעם בכוחות משותפים.


העולם מתחלק לשני חלקים - המיעוט שאוהב שום והרוב שמתנזר בגלל הריח. חבל, כי השום נחשב ברפואה הטבעית לאנטיביוטיקה של הטבע. ברפואה הטבעית השום נחשב כנוגד סרטן, מפחית כמויות כולסטרול ושומן בדם, מעלה כולסטרול "טוב" ומפחית כולסטרול "רע". השום גם מונע קרישות דם ומעורר את המערכת החיסונית.
אבל לא רק סגולות רפואיות נקשרו בשמו של השום, ביאליק אף הקדיש לשום ולבצל
פואמה שלמה. וכך מתאר ביאליק את המפגש הראשון של המלך עם תבשיל שנוסף לו שום: "וּדְבַר-הַמֶּלֶךְ נַעֲשָׂה מְהֵרָה, / וַיָּכִינוּ לְמָחָר אֶת-הַכֵּרָה, / וַיְנַסּוּ אֶת-הַשּׁוּם בִּצְלִי-הַקְּדֵרָה, / וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן דְּבַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ הָאוֹרֵחַ: / לֹא-בָא כַבֹּשֶׂם הַזֶּה לְטַעַם וּלְרֵיחַ, / וּבֶאֱכֹל הַמֶּלֶךְ מִן-הַצָּלִי הַמְתֻבָּל בְּשׁוּמִים, / וַתִּפְרַחְנָה עַצְמוֹתָיו, וַיְהִי כְאִילוּ מָלְאוּ עֲלוּמִים, / וְגַם גַּרְגְּרֵי-הַשּׁנִי בְּאַף גְּדָל-הַחַרְטֻמִּים, / צָהֲלוּ מִדֶּשֶׁן וַיִּהְיוּ אֲדֻמִּים אֲדֻמִּים / וְעֵינָם כְּעֵין-אֶשְׁכּׁל הָאַלְגֻּמִּים / (וּכְבָר בְּדִבְרֵי חַכְמֵי קְדוּמִים / בִּכְתָב-אֱמֶת מְפֹרָשׁ רָשׁוּם: / עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בַשּׁוּם: מַצְהִיל הַפָּנִים וּמֵאִיר הָעֵינָיִם / וְהוֹרֵג אֶת-הַכִּינִּים בִּבְנֵי-מֵעָיִם, / וְגוֹמֵר וְגוֹמֵר וְגוֹמֵר אַחַת לְאַחַת, / עַיֵּן בְּדִבְרֵיהֶם וְתִמְצָא נָחַת)".



לא רק בגלל היכולות המופלאות של השום החלטנו להקדיש לו פוסט, אלא משום שממש עכשיו אפשר להשיג שום טרי. השום הטרי דומה מאוד לבצל ירוק, אבל אי אפשר להתבלבל - הריח הוא ריח שום ברור. סימן נוסף- העלים הירוקים שטוחים ולא חלולים (בניגוד לבצל ירוק), והוא מוכתם בקצהו בנימים סגלגלים(בניגוד לשום היבש). הטעם של שום טרי הוא מעודן יותר ופחות חריף. אבל הריח... במשך מספר ימים התמלא הבית הקטן שלנו ריח חזק ובריא של שום.

אז לכבוד עונת השום הטרי שכבר כמעט-כמעט נגמרת, ומכיוון ובטח גם אתם רוצים במוצאי הפסח לחגוג על פחמימה טרייה שיוצאת מהתנור, מתכון ללחם שום. נעבור לת'כלס:





המתכון מבוסס על "לחם לחובבי שום" של אבנר לסקין (בתוך 'לחמים ומאפים ביתיים') – אני עשיתי אותו עם קמח מלא ובלי מחמצת שאור.

¼1 כוסות מים
1 כף שמרים יבשים
15 שיני שום כתושות
½3 כוסות קמח
2 כפיות מלח
קמח נוסף לעיבוד ופידור


קולפים את שיני השום וכותשים אותם.
מכניסים את כל החומרים לקערת המערבל, למעט המלח. מפעילים על מהירות נמוכה כשלוש דקות ומוסיפים לאט את המלח. מגבירים את המהירות (לא על המהירות הכי גבוהה) ומערבלים כעשר דקות נוספות.
מכסים את הקערה ומניחים לנוח למשך שעה.
מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח ומשטחים אותו. מגלגלים שוב לכדור אחד ומחלקים לשני כדורים שווים – אם הכדור נראה לכם גדול מדי חלקו לשלושה.
מגלגלים את הכדור לכיכר מאורכת ו"צובטים" את הקצוות ליצירת "שפיצים" מחודדים.מתפיחים שעה נוספת, כשבאמצעה כבר דואגים לחמם את התנור לחום ממש גבוה – כ220 מעלות. מקמחים את פני כיכרות הלחם וחורצים חתך אלכסוני לאורך מרכז הגובה של הכיכרות. אופים כ30 דקות.